אני משתדל להמנע מצפייה בחדשות, משתדל שלא לבחור צדדים, גם כשהשאר מושכנעים כי הבחירה ברורה למדי, אבל היום היה קשה להמנע. היום נפל הטיל הראשון בבאר שבע, כארבעה ימים לאחר תחית מבצע עופרת יצוקה, בו צהל תוקף את תשתיות החמאס בעזה.
מלחמות הן לא דבר חדש, ובטח שלא מלחמות בינינו לבין שכנינו. החידוש הוא האופן שבו המלחמה הנוכחית נתפסת ומתוקשרת בעולם בכלל, ובעולם המקוון בפרט. בהמשך ישיר לבחירות האחרונות בארהב, בה המתמודדים לקחו חלק ופעלו ישירות מול הקהל האינטרנטי (חפשו את חשבון הטוויטר של אובמה, למשל) כך גם המלחמה הנוכחית. תוך ימים ספורים נפתחו עשרות קבוצות וחשבונות משתמשים בכל רשת חברתית משמעותית, המעדכנים ומסבירים את הצד שלנו בסיפור, והכל נאגר, מתויק ומתויג כיאה לאינטרנט בשנת 08. גון בורג קורא לזה המלחמה החברתית הראשונה. אני קורא לזה מלחמה 2.0.
עקבו אחר המלחמה בטוויטר, הצטרפו לניב קלדרוןואחרים. עזרו לנו לנצח.
(בנימה אישית יותר, אין לראות את הדברים הנל כסותרים את דבריי הקודמים. אני עדיין מאוד מעדיף לחיות.)
